למה דמוקרטי?



דבר המנהל


קהילה יקרה שלום,

אנו מתחילים כעת  את שנתו ה-18 של בית הספר. 18 שנים בהן גדל בית הספר וצמח לממדיו העכשוויים, הסופיים. אני יכול לומר בגאווה כי בית הספר השלים את צמיחתו  לאורך, ולאחר כל השנים האלה אנו עתה בית ספר גדול, שלם, עם רצף חינוכי ארוך מגן חובה ועד כיתה י"ב. שאנו מוציאים מבין כתלי בית הספר שלנו בוגרים אל העולם הגדול ואנו שותפים פעילים בעיצוב העתיד של המדינה, של העולם.


זהו יעד חשוב שהשגנו, אליו אנו חותרים שנים ארוכות. שווה להפנות אליו את הזרקור ולומר- הצלחנו.

במהלך הקיץ שוב פרסם משרד החינוך את "אתר השקיפות שלו", ושוב בית הספר שלנו מככב בראש רשימת בתי הספר שהתלמידים אוהבים לבוא אליהם. תיכון דמוקרטי לב השרון מתמצב לו כבר שנה שניה ברציפות בראש הרשימה הנ"ל. לא שסקרים וסטטיסטיקות הן הדבר החשוב לי, מעניין שדווקא הסטטיסטיקה הזו מציינת יעד שנמצא בראש רשימת העקרונות בחוקת בית הספר, ושמשרד החינוך רק עתה שם אותו כיעד חינוכי. אצלנו... זה תמיד היה העניין עצמו.


אז מה חדש השנה?

השינוי הגדול אותו נרגיש השנה קשור בעבודת צוות בית הספר. לאחר תהליך קיצור יום הלימודים בשנה שעברה, קהילת בית הספר פינתה זמן לישיבות הצוות ואנו, כולנו, נרגיש את ההטבה בעבודת הצוות כבר מתחילת השנה. סיב ישיבות הצוות גם נבנו צוותי בתים מעובים והמעורבות של צוות בית הספר, בחיי בית הספר ובהיבט החברתי שלו תגדל מאוד. אנו כולנו נרוויח מכך ובהחלט יתכן שגם הסטטיסטיקות יעידו שאכן כך.

במהלך הקיץ ביצעה עמותת בית הספר השקעה נוספת בבינוי של בית הספר ואנו פותחים את השנה עם יותר חללים לעשיה לימודית וחברתית. גולת הכותרת של המהלך הוא הצבת אוהל מונגולי (יורט) בחצר בית הספר אשר יצטרף לרשימת הכיתות בבית הספר, וגם יוסיף חיים לחצר בית הספר.

מבחינת הלמידה, אנו משיקים את המערכת הראשונה שנבחרה ותוכננה על ידי קהילת בית הספר. בעיבוד התהליך שעשינו השנה ובו תכננו צוותי הבתים, יחד עם הילדים, ואתכם ההורים שהתעניינו בכך, נבנתה מערכת שעות המבוססת על בקשות ורצונות קהילת בית הספר. מה רוצים ללמוד? מה חשוב ללמוד? איך לומדים את זה ועוד... כל אלה היו שאלות שקיבלו  תוקף ומשקל רב בתהליך. כרגע, נראית המערכת דומה מאוד למערכות השנים הקודמות. אני צפוה שבעתיד הלא רחוק נתחיל לראות את הפינות היצירתיות והקונקרטיות המשקפות את הקהילה שלנו, ולתהליך יהיה אפקט מעצים עוד יותר.

ויד עוד.. והרבה. והיריעה קצרה.

עבורי זו שנה ראשונה של תחילת קדנציה, אני מלא מוטיבציה ואהבה ושמח להיות פה. להתראות בבית הספר, יובל.



תהליך בחירת מערכת אישית

בימים הראשונים ללימודים יוכלו התלמידים להתנסות במגוון השיעורים המוצעים במערכת. במהלך (או בתום) התנסות זו יכינו התלמידים (בעזרת ההורים והחונכים האישיים) מערכת אישית.

המערכת מחולקת ל-6 בתים. בכל שעה במערכת מוצעות מספר פעילויות מתוכן ניתן לבחור.

כדי לבנות את המערכת התלמידים יסמנו לעצמם בכל שעת לימוד אילו שיעורים מעניינים אותם מתוך המערכת של הבית שאליו הם שייכים, ולאחר ההתנסות יחליטו על בחירתם הסופית. 

מקרא סימנים:

כוכביות (**): מסמנות שלשיעור יש מס' שעות שבועיות, לפי מס' הכוכביות.

יש לחפש ולבחור את כל השעות של אותו שיעור ואותה קבוצה. אם אין כוכביות, השיעור בן שעה שבועית אחת.

ספרות בסוגריים (1): כאשר מופיע מספר בסוגריים ליד שם השיעור, הוא מייצג את מספר הקבוצה.

לדוגמה: כשורי שפה 3 (1)*** – הכוונה לשיעור שפה לכיתות ג, קבוצה 1 (יש שתי קבוצות מקבילות הלומדות אותו שיעור), הנלמד 3 שעות שבועיות.

לוח זמנים:

המערכת תפורסם לראשונה לקראת פתיחת שנת הלימודים.

בתקופה זו עליכם לבנות את המערכת האישית, להתחיל לפעול על פיה ולבדוק את התאמתה לצרכיכם.

ב-19 בספטמבר מסתיימת תקופת ה"טעימות" וכל אחד מתחייב למערכת אותה הוא בחר.

 

זכרו שזוהי מערכת של בחירות ועל כן תמיד תלמיד יצטרך לבחור בין 2 מקצועות או יותר.




תיאור תיאורטי


תחילתה של מודעות עצמית בסיסית היא היכולת לנסח שאלות לגבי עצמנו ולהשיב עליהן בצורה הכנה ביותר.

מי אני? מה אעשה כשאגדל? מה אני רוצה לעשות עכשיו?

עם מי נעים לי להיות? מה מוצא חן בעיני? מה גורם לי להרגיש טוב? ממה כדאי להתרחק?

היכן עוברת הדרך שלי האישית?

איך אמצא כוחות לכל זה?

מי יכול לעזור לי? ועוד ועוד...

והתשובות? נכון שהשאלות משותפות לכולם... אבל התשובות הן אישיות מאד. לעתים יבואו בקלות ולעתים זו עבודה קשה ומתסכלת. מה עם המקרים בהם תשובות של אחד מתנגשות במציאות עם תשובות של אחר?

כדי לתת תשובות, ולמצוא פתרונות, אנו יוצרים מסגרת בית ספרית שמאפשרת לכל אדם...

 

כבוד אדם: שמשמעותו המעשית היא לייחס כובד ומשקל לכל אדם ואדם, לא להקל ולהמעיט בערכו. מתוך הנחה כי כל אדם הוא עולם ומלואו – שמירת כבוד האדם היא פעולה מתוך אמונה והכרה ביסודות הקיימים בכל אדם, על השונות המתבטאת בין אדם לאדם בשילובים ובמופע של יסודות אלו. לכל אדם רצון משלו ושיקולי החלטה שונים. לכל אדם יצר ורגש משלו, חושים ושפה, משפחה, חברה ועניין חברתי. לכל אדם...

אנו רוצים ליצור מסגרת בית ספרית הרואה, המקבלת והמביאה לידי ביטוי את השונות והשוני של כל אחד מחברי הקהילה ללא כל אפליה, לרבות אפליית גיל.


חירות: כל אדם זכאי לחירות. לכל אדם הזכות לפעולה חופשית, כל זמן שאינה פוגעת ומכבדת את זכותו של האחר  ובכך מאפשרת חירות הדדית. כל אדם חופשי לתכנן את חייו, להכיר את צרכיו, להציב לעצמו מטרות, להתלבט, לבחור, לטעות ולהיכשל. לכל אדם...

אנו שואפים ליצירת מסגרת חינוכית המאפשרת חירות מתוך הכרה במערך החברתי-קהילתי המורכב של זכויות האחר וחירותו.

 

מסע אישי: תחת הכותרת הזו אנו מנסים לסייע לכל אדם בבית ספר ליצור ולרכוש כלים שיעזרו לו להגשים את מטרותיו. האדם מתמודד עם שאלות העוסקות ברצונותיו, עונה את תשובותיו הייחודיות לו. כל זאת תוך הפעלת תהליכי בחירה, בירור המוטיבציות האישיות, לקיחת אחריות ויוזמה. אנו רוצים ליצור מסגרת שמאפשרת מסע אישי ושמייצרת תרבות של שיח סביב התפתחות אישית.

 

רוצים, ולכן מקיימים.
אורח חיים דמוקרטי: מתוך הנחה כי זהו אורח חיים המבטיח שמירה על כבוד האדם ועל החירויות שלו. משמעותה של הדמוקרטיה אצלנו בבית ספר היא קיום קהילה של ילדים ומבוגרים, המכבדת את זכויות הפרט וחירותו והמאפשרת לכל פרט בו ליצור מציאות הלכה למעשה. במסגרת הדמוקרטיה הבית ספרית הקהילה מנהלת את בית ספר על כל המשתמע מכך. הבאת נושאים להחלטה, קבלת החלטות וביצוען. כל זאת על ידי ארבע רשויות נבחרות: רשות מחוקקת, מבצעת, שופטת ומבקרת.

 

למידה פלורליסטית: בית ספר יוזם פעילויות המזמנות למידה אקדמית מסודרת, ובפני תלמידי בית ספר עומדת האפשרות לבחור בין הפעילויות היזומות הללו לבין יוזמת פעילות עצמאית משלהם. לבית ספר אין העדפה לפעילות כזו או אחרת משום שאנחנו רואים גם באלה וגם באלה פעילויות מאפשרות ומקדמות.

מבוגר מלווה: אנשי צוות בית ספר כמלווי למידה. מסייעים בהטמעת תרבות השיח והלמידה הבית ספרית, ליווי הפרט במסעו האישי, בחיפוש והגשמת מטרותיו האישיות, ביצירת הקשר ותיווך בין הבית לבית ספר ובכל מה שנדרש ולא נמצאות לו מילים.

 

מקיימים הלכה למעשה

ניהול דמוקרטי: בית הספר הדמוקרטי לב השרון מאורגן באופן דמוקרטי. העיקרון הדמוקרטי המנחה הוא עיקרון הפרדת הרשויות. בבית ספר ארבע רשויות שונות: מחוקקת, מבצעת, שופטת ומבקרת. עיקרון הפרדת הרשויות עליו אנו מקפידים מייצר התנהלות של בלמים ואיזונים ומוציא מתוך הדמוקרטיה את זרע הפורענות הטמון בה. כל חברי קהילת בית ספר (תלמידים, הורים ואנשי צוות) מוזמנים לקחת חלק בהפעלת כל אחת מן הרשויות ואנו רואים בשותפות בהפעלת המערך הדמוקרטי את אחד מעמודי התווך של הפדגוגיה הבית ספרית וזהו חלק בלתי נפרד מתהליכי הלמידה בבית ספר.

רשות מחוקקת: הפרלמנט, מתכנס אחת לשבוע בבית ספר בשעות הבוקר וארבע פעמים בשנה בשעות אחר הצהריים באופן יזום. את הפרלמנט מנהלת ועדת פרלמנט. בישיבות הפרלמנט נקבעים כל חוקי בית ספר.

רשות מבצעת: מורכבת מוועדות ביצועיות שונות האחראיות ליישם ולבצע את אשר מוחלט על ידי הפרלמנט. ישנן ועדות המחויבות חוקה ותמיד פועלות, וישנן ועדות שונות המוקמות על ידי הפרלמנט ואשר הגדרתן ופעילותן משתנה משנה לשנה.

רשות שופטת: מורכבת מועדת משמעת, ועדת גישור וועדת ערעורים. כל אדם בבית הספר יכול להשתמש בכל אחת מן הועדות הללו, כל אדם יכול להישפט על ידן.

רשות מבקרת: ועדת ביקורת של בית ספר. עניינה הוא בדיקת הניהול התקין של כל דבר ועניין בבית ספר. זו ועדה שגם מקבלת פניות לבדיקה וגם יוזמת בדיקות משל עצמה.

 

למידה פלורליסטית:  בית ספר יוזם פעילויות המזמנות למידה אקדמית מסודרת, ובפני תלמידי בית ספר עומדת האפשרות לבחור בין הפעילויות היזומות הללו לבין יוזמת פעילות עצמאית משלהם. לבית ספר אין העדפה לפעילות כזו או אחרת משום שאנחנו רואים גם באלה וגם באלה פעילויות מאפשרות ומקדמות למידה. להלן מסגרות הלימוד המוצעות. מעבר להן, ניתן ליזום וליצור מסגרות נוספות דרך מנגנוני בית הספר השונים.

מערכת הקורסים: מתפרסמת מעט לפני תחילת השנה, מתעדכנת ומשתנה על ידי ועדת מערכת ובסמכותה בלבד. על אנשי צוות ההוראה בבית ספר להיות מחויבים למערכת שיעורים זו. שינויים עשויים להתרחש או ביוזמת קבוצת הלמידה הספציפית לאותו שיעור או ביוזמת ועדת מערכת. כשקבוצת למידה מחליטה לערוך שינוי בשיעור, עליה לתאם את השינוי הנ"ל עם ועדת מערכת.

המערכת  מציעה מגוון רחב של נושאים, רמות ושיטות לימוד. הלמידה בקבוצת למידה מתנהלת באופן עקרוני על פי רמות ולא גיל, ובמהותה היא רב גילאית. לשיעורים מסוימים יש דרישות סף המוגדרות בידיעון זה על ידי כל אחד ממעבירי השיעורים. בכל שיעור יש מערכת חוקי שיעור הנקבעת על ידי קבוצת הלמידה, אשר כל המשתתפים בשיעור מחויבים לה. תלמידי בית ספר מוזמנים בתחילת השנה לבקר בשיעורים שמציע בית ספר ולהרכיב לעצמם מערכת שעות על פי שיקולם. מרגע הרכבת המערכת הסופית (בערך לאחר החזרה מחופשת סוכות), רואה בית הספר בתלמידיו מחויבים למערכת השעות שלהם, ומצדו יבדוק מחויבות זו על ידי בדיקת נוכחות בשיעורים ומערכת דיווחים לחונכים אישיים מידי המורים המלמדים.

 

שיעור: כל מפגש למידה המתקיים בבית ספר. הוא אינו מוגבל לכיתה או לתצורה מסוימת. בבית ספר עשויים להתרחש כל מני סוגים של

שיעורים. לכל אחד מן השיעורים בבית ספר צריכים להיקבע חוקי שיעור בתחילת תהליך הלמידה. על חוקי השיעור להקיף כמה שיותר את כל התנהלות השיעור ועליהם לכלול התייחסות למחויבות הלומד לשיעור עצמו תוך שימת דגש על שלושה תחומים: עמידה במטלות לימודיות, היעדרויות (ואיחורים) והתנהגות. כמו כן על חוקי השיעור לכלול התייחסות לדרך בה פורשים מקבוצת הלמידה ולקחת בחשבון תהליך פרישה מבוקר. יש לקבוע בתחילת תהליך הלימודים את צורות התקשורת בין המורה לקבוצת הלמידה. הקשר בין המורה לחונכים האישיים של תלמידיו חיוני ועל המורה מוטלת אחריות הדיווח לחונכים על אירועים חריגים המתרחשים במסגרת השיעור. במקרים של עבירות משמעת, על המורים להשתמש בוועדת משמעת, או להוצאת התלמיד מן השיעור (בכפוף לחוקי השיעור). על המורים לסייע לתלמידים המבקשים סיוע בהבנה או ביישום התחומים הנלמדים.


מרכזי למידה  

מה זה מרכז? סביבה פיזית הכוללת מגוון רב ומגרה של אמצעי למידה במסגרות ארגוניות שונות (יחידני, זוגות, קבוצות).

הלמידה במרכז מתקיימת על פי הרצון, הקצב והמוטיבציה של הלומד. תפקיד המורה הוא ללוות ולתמוך בתהליך הלמידה. ברוב המרכזים ניתן ללמוד ללא תיאום מראש וללא מחויבות לזמן קבוע. המרכזים מאוישים על ידי אנשי צוות בית ספר, על ידי הורים מתנדבים, ותלמידים נאמני-מרכז. 

השנה יתקיימו בביה"ס מספר מרכזים: "מרכז אומנות" - מאפשר עשיה ויצירה בתחומים נרחבים, ציור, פיסול, עיצוב, תפירה ומלאכות יד.  "מרכז חצר" מרכז חצר מרכז את כל פעילות החצר ומהווה מקום של עשייה למען בית הספר. יכול להציע ביצוע של פרויקטים בעבור קורסים, אירועים, יוזמות ולהוות מרכז לאמנות חוץ, בנייה, המצאות ועוד.

ממשיכים לעבוד  "במרחב הטכנולוגי", שיתפקד בחלק מהשעות כמרכז, ובחלק מהשעות- בקורסים מובנים. במרחב הטכנולוגי ניתן יהיה להתנסות וללמוד את תחומי הרובוטיקה, מדפסת תלת מימד, תכנות, עיצוב גרפי ועוד. בגלל משאבים מוגבלים (מספר מחשבים) הכניסה למרכז הטכנולוגי תהיה על בסיס הרשמה יומית- בימים ובשעות בהן המרכז פתוח.

החצר: חצרות בית הספר מהוות את המרחב המשחקי העיקרי של הילדים בבית הספר. בחצרות השונות ישנה התרחשות במהלך כל שעות היום.

חלק ניכר מההתרחשות משקף את עולמם של הילדים ומבטא את העניין שלהם בחיים ואת הדרכים שלהם להבין אותם. במקביל, צוות בית הספר והקהילה מפתחים בחצרות איזורי פעילות המעשירים את תהליכי הלמידה בבית הספר, ומהווים פרויקט מתמשך של חשיבה על למידה, על עשיה ועל החיים. פינת החי, החממה, גינת הירק, שלולית החורף ובריכת הצמחים הם דוגמאות לאזורי פעילות כאלו. 

פינת חי: משחר האנושות הקשר בין החיה לאדם היה משמעותי מאוד. עם הזמן שעבר הבינו בני האדם הבינו שהחיה יכולה לשמש אותם לא רק למזון אלה למגוון רחב של צרכים כמו חקלאות, שמירה ועוד. היום אנחנו יודעים בוודאות שתקופה בה אנחנו חיים הקשר עם חיות עוזר לנו לשמור על שפיות, לפתח אמפתיה ודאגה לאחר. הימצאות בקרב בעלי חיים מפחיתה אלימות ועוזרת לנו להיות רגישים יותר ולהבין יותר טוב מהם הצרכים של הסובבים אותנו.

פינת החי בבית הספר מתפתחת כל הזמן! השנה אנו נרחיב, נשנה, נבנה ונשפר יחד את תנאי המחיה של החיות, נעמיק את הידע על צרכי החיות הקיימות ודרך לטיפול בהם. אתם מוזמנים לקחת חלק פעיל בחיי החיות ולתרום מן הסקרנות והרצון לעזור. פינת החי תעבוד כמרכז ואין צורך להירשם! כולם מוזמנים מגן ועד י"ב וכמובן גם ההורים!

 

הבחירה: משמעות הבחירה בבית ספר היא השארת האחריות ללמידה בידיו של הילד. צוות בית ספר מלווה את תהליכי הלמידה על ידי תמיכה, יעוץ, עידוד והקשבה להרהורים ולמצוקות. בסופו של דבר, הילד הוא שבוחר כיצד לנצל את זמנו בבית הספר. אנחנו פועלים מתוך הנחה כי כל בחירה אמיתית של הילד היא טובה, כי אין לכפות עליו כל התנסות שטחית בתחומי עניין מסוימים וכי הכפייה עצמה - יש בה כדי לסגור ערוצי למידה. כדי לאפשר בחירה מציע בית ספר דרכים שונות ללמידה, וגם מזמין את תלמידיו ליזום לעצמם דרכים ומסגרות למידה שעדיין לא קיימות. בית ספר מאמין בזכויות הילד לחירות, כבוד ומימוש עצמי כזכויות מרכזיות ומקבל את רצונות תלמידיו לעסוק בתחומי העניין האמתיים שלהם, על פי בחירתם, ולעצב את תפיסת עולמם הערכית והאישית.

הערכה:  אצלנו בבית ספר מאמינים בהערכה איכותית ולא כמותית. איננו מאמינים בתרבות הבחינה. אנו סבורים כי תרבות הבחינה אינה משקפת מציאות אלא יוצרת מציאות חד ממדית המקטלגת את כל האנשים על אותו גרף תחת אותם קריטריונים. תרבות הבחינה מייצרת מודל אובייקטיבי אידיאלי שאין בו כדי לבטא את הייחוד של כל אדם אלא להיפך: התלמידים לומדים לשאוף לעבר האידיאל האובייקטיבי ובעצם מבקשים להיות דומים. מכיוון שאיננו דומים, נוצרת "עקומה נורמאלית" – שמשייכת את כל הנבחנים לפי – מצוינים, בינוניים וחלשים – באופן יחסי לעקומה זו. מכיוון שזוהי התרבות השלטת אנו כתוצרי תרבות מאמינים לה ובאמת, רובנו יגדירו עצמם כבינוניים. אנחנו מציעים מודל הערכה של מצוינות אישית והישגיות פנימית ומקיימים את כל תהליכי ההערכה שלנו באופן דיאלוגי ובהקשר אישי. לא על פי מודל צמיחה "נורמאלי" זה או אחר. משום כך אצלנו מתקיימות בחינות רק אחרי הכנה לבחינה. מהות הבחינה היא לא להפתיע את הלומד אלא להכינו למעבר בחינה, משום שזו מיומנות שיש לרכוש. בכל מקרה איננו נותנים הערכה מספרית ואין בבית ספר ציונים, פרט לציונים במסגרת מבחנים המהווים הכנה לבחינות בגרות, או בקורסים לתיכון המהוים ציון פנימי לבגרות. מפגשי הערכה מתקיימים פעמיים בשנה ובהם דנים גם בהתקדמות לימודים וגם בכל הישג אישי אחר שעולה על סדר היום. הערכות אלו הן חלק אינטגראלי מתהליכי הלמידה בבית הספר.

מסגרת: אנו מאמינים במסגרת. מאמינים שאנשים פועלים טוב יותר בתוך ובהקשר של מסגרת. ההבדל המרכזי בין בית הספר הדמוקרטי לבין בית ספר רגיל הוא שכאן, בדמוקרטי, יכול כל אחד לעצב לעצמו את המסגרת שלו, לשנותה ולעדכנה בהתאם לצרכים אישיים. כגוף קהילתי אנו מחויבים לתת את הדעת על יצירת מסגרת קהילתית המכילה את צרכי הכלל בצורה האופטימאלית. העובדה שתלמידינו מרכיבים לעצמם את המסגרות שלהם מחייבת אותם ואותנו לקיים מערך של בדיקה בעמידה במסגרת. אנו עושים זאת. בבית ספר שלוש חובות בסיסיות: להופיע ליום לימודים בשעה היעודה -למעט חריגים באישור, אנו מצפים מכל תלמידינו לנוכחות מלאה ובזמן. חובה נוספת היא מפגש עם החונך, או עם מי מאנשי הצוות שנקבע לצורך כך, בתחילת כל יום  לימודים. וכמובן והחשוב מכל- קיום מפגשים סדירים עם החונך האישי.

רישום נוכחות: ככתוב בחוקת בית ספר, מפגש בבוקר עם חונך הוא חובה, כדי לבצע רישום נוכחות. 

מפגשי חונכות אישית: חובה על כל תלמידי בית ספר לבחור חונך אישי ולהיות עם החונך האישי בקשר רציף. במקרים בהם לא יתקיים תנאי זה, יתערב בית ספר לדאוג לקיומו.

תפקידי המבוגרים כמלווי למידה: בבית הספר הדמוקרטי אנו שואפים להעניק לתלמידינו את היכולת להיות לומדים עצמאיים ככל שניתן. את תפקידינו כמורים אנו רואים כמלווי ותומכי למידה. בשיטות ההוראה ובדרך בה מתנהלים השיעורים אנו שואפים ללמידה שמעודדת יוזמה ועצמאות, ומנסים לחשוף את התלמידים לכלי למידה שתומכים בלמידה עצמאית.

תפקידי המבוגר בבית הספר הדמוקרטי הם מוגדרים וברורים מאוד. כל עבודה חינוכית או הוראתית בבית ספר צריכה להיעשות בזיקה לעמוד השדרה האידיאולוגי של בית ספר ודרך המנגנונים הארגוניים של בית ספר. הצפייה מכל אנשי ההוראה בבית ספר היא להיות תומכי למידה לתלמידי בית ספר.

 

 



על הרשויות הדמוקרטיות בהרחבה

הרשות המחוקקת: הפרלמנט

מה זה בכלל ?

פרלמנט בית הספר הוא הגוף בו נקבעות ההחלטות המאפשרות לקיים ולנהל היבטים רבים מחיי היום יום בבית הספר.

פרלמנט בית הספר מתאסף באופן קבוע אחת לשבוע. בזמן זה אין אף פעילות אחרת בבית הספר (כך נקבע בחוקת בית הספר). זאת שעה שנועדה לאפשר לכל אחד מחברי הקהילה לקחת חלק פעיל בקביעת החוקים והסדרים של בית הספר.

מספר פעמים בשנה מתקיים פרלמנט "רחב" הנערך בשעות אחר הצהריים/ ערב או ביום שישי בבוקר, וזאת כדי לאפשר לחלק גדול יותר של הקהילה להגיע.

לפרלמנט עולות הצעות מסוגים שונים- החל מכללי המשחק וההתנהלות במגרש הכדורגל הבית ספרי, דרך חוקי יציאה מבית הספר לקבוצות גיל שונות, על פי צרכים ורצונות, ועד החלטות הנוגעות לתקציב בית הספר, כגון ביטול לימודים ביום שישי מסוים כדי להוסיף יום לטיול השנתי.



אז... איך זה עובד?

כל אחד בקהילת בית הספר רשאי להעלות הצעה לפרלמנט. את ההצעות מעבירים לוועדת פרלמנט, אשר דנה בהן ומעלה אותן לדיון לפי קריטריונים שונים. אל האסיפה מגיעים מציעי ההצעה וכל חברי הקהילה שרוצים לשמוע, להביע עמדה, לשכנע ולהשתכנע ,ובכך להשפיע על הלך הרוח הבית ספרית.

בזמן הפרלמנט מתקיים דיון ובסופו הצבעה וכך מחליטים אם ההצעה עוברת או לא.

על ניהול הדיון על פי כלליו, פרסום ההצעות העולות על הפרק ותוצאות ההצבעות אחראית ועדת פרלמנט. בראש ועדת פרלמנט עומד יושב ראש, אשר נבחר ע"י קהילת בית הספר בבחירות בחודשים הראשונים ללימודים.

 

למה לי?

כי לכל אחד ואחת מאתנו יש יכולת אמיתית להשפיע על התנהלותנו בבית הספר: על מה ואיך לומדים פה, מה ומתי עושים זאת ועוד המון, המון דברים אחרים.

 

מי שמגיע ואת קולו משמיע - באמת משפיע!


הרשות המבצעת

הרשות המבצעת אחראית לניהול ולהפעלה היומיומית של בית הספר.

היא כוללת את הנהלת בית הספר, הצוות החינוכי וועדות הביצוע השונות.

הרשות המבצעת פועלת על פי חוקת בית הספר, בכפוף לחוקי המדינה ובהתאם

לחוקים ולהחלטות שהתקבלו בפרלמנט.



הועדות המרכיבות את הרשות המבצעת: חלקן מחויבות על פי החוקה, וחלקן נגזרות מצורכי בית הספר, הקמתן דורשת אישור פרלמנט.

תפקיד הוועדות לקיים את חיי בית הספר ובסמכותן לבצע את מה שהוגדר כ"תפקידי הועדה" ואושר בפרלמנט. לכל הועדות מועד התכנסות קבוע.

ועדות השנה שעברה, ממשיכות למלא את תפקידן עד לאישור החברים החדשים.



בעבר הוחלט כי הוועדות לא תוקמנה על פי בחירות, אלא על פי התנדבות ורצון להשתתף.

הדבר הוכיח את עצמו ועל כן, התהליך יימשך ללא בחירות.



להלן רשימת הוועדות הפועלות בבית הספר: 

רשות מחוקקת

 

רשות לפתרון סכסוכים

רשות מבצעת

 

רשות מבקרת

  • ועדת פרלמנט

 

  • ועדת משמעת

  • ועדת גישור

  • ועדת ערעורים

  •  

  • ועדת תקציב

  • ועדת חינוך

  • ועדת אירועים

  • ועדת טיולים

  • ועדת ח"ג (חופש וגבולות)

  • ועדת מורים

  • ועדת מוסיקה

  • ועדת חצר

  • ועדת קישוט

  • ועדת אומנות

  • ועדת ספריה

  • ועדת ספורט

  • ועדת סיורים

  • ועדת עיתון

  • ועדת מערכת

  • ועדת ביקורת

 

 


הרשות לפתרון סכסוכים

הרשות לפתרון סכסוכים מורכבת מועדות גישור, משמעת וערעורים.

ועדת גישור: באחריותה להוביל בבית הספר את הליך הגישור, שהוא הליך ליישוב סכסוכים ובו משולב צד שלישי שאינו מעורב בסכסוך. ועדת גישור פועלת בתוך מסגרת ועדת משמעת.



ועדת משמעת וועדת ערעורים: מרכיבות למעשה את הרשות השופטת של בית הספר. כל חבר בקהילת בית הספר יכול להתלונן על חבר אחר בגין הפרת משמעת ו/או סכסוך, ו"להעלות" אותו לוועדת משמעת. תפקידה של זו להאזין לשני הצדדים, לזמן עדים בעת צורך, לדון ולקבל החלטה.


צוות דיון של וועדת משמעת יכלול שלושה חברים.


צד שאינו מקבל עליו את החלטת ועדת משמעת בעניינו רשאי לערער על ההחלטה בפני ועדת ערעורים. תפקידה של ועדת ערעורים לבחון מחדש את פרטי המקרה שהובא בפני ועדת משמעת ולקבל החלטה. החלטת ועדת ערעורים אינה ניתנת לשינוי בהיותה על פי חוקת בית הספר הערכאה העליונה ליישוב מחלוקות ,למעט בסוגיות של יחסי עבודה.



כל גוף ברשות לפתרון סכסוכים יפרסם בתחילת השנה את נוהלי עבודתו.

 


מפגשים חברתיים ובתים

מבנה חברתי של בית ספר – בית הספר מחולק לשלוש חטיבות, ובכל חטיבה שני בתים: חטיבה צעירה – מורכבת מגן חובה ומבית א-ב, חטיבה יסודית מורכבת מבית ג'-ד' ובית ה'-ו'. חטיבה בוגרת- מורכבת מבית חטיבת ביניים (ז-ט) ובית תיכון (י-יב). הבית מהווה את קבוצת ההשתייכות החברתית המובנית של בית הספר. לכל אחד מן הבתים יש מרחב משלו. מרחב זה פתוח לאורך כל שעות המערכת, וחלק מהמרחבים מאויישים על ידי צוות הבית ובני שרות לאומי.

מפגשים חברתיים - במסגרת הבתים מתקיימים מפגשים חברתיים רב-גילאיים, מספר פעמים בשבוע. מועד המפגשים מפורסם במערכת השעות. במפגשים החברתיים עסוקים התלמידים ואנשי הצוות ב"עבודה חברתית". במהלך השנים מקיים בית הספר דיון פעיל בנושא חובת ההשתתפות במפגשים החברתיים, ובנושא חשיבותה של קבוצה חברתית. עמדתו של בית הספר היא חיזוק הקבוצה על ידי מתן דגש עליה, ועם זאת- ללא חיוב בנוכחות במפגשים אלו.

קבוצה המתגבשת במפגשים החברתיים, היא רמה נוספת במעגלי ההשתייכות של הפרט. במסגרת המפגשים הללו יתקיימו דיונים ולמידה משותפת בנושאים אינטגרטיביים, חגים ומועדים, אקטואליה, נושאים הקשורים לקבוצת הגיל ונושאים הקשורים ישירות לחיי היום יום שלנו בבית הספר: הצעות לדיוני הפרלמנט, דיונים בעקבות החלטות הפרלמנט, חונכות, למידה, ועוד.

ההחלטה לגבי אופי המפגש וביצועו תגובש במסגרת הקבוצה על ידי הילדים והחונך הקבוצתי.

 

צוותי הבתים (רכז הבית מודגש)

גן:  נעמה, ישראלה,ורד ורינת.

בית א'-ב: ליאל, גל כרם, יהודית, ליזה, דיקלה ואתי.

ג-ד- ליאת, אסף, מורן, נגבה, לימור, ונגה.

ה-ו- גל, שרון אלכס, יפעת רינה ונעה בריל

ז-ט- שושי, מיקו, אהובה, דורית, אשתרה ועמר

י-יב- אורית, נועה, הילה, אדר ענבר וענת בדר.

 

 


הקהילה הדמוקרטי


פרטי בתי הספר הדמוקרטים השונים


שאלות ותשובות


קישור ל - Facebook



חוקת בית הספר